מגיל צעיר אהבתי לזוז, לא הסתדרתי עם התבנית הרגילה של הכיסא והשולחן בבית הספר.
אהבתי מאוד לרקוד ולשחות.
איי שם בגיל 16 החלו אצלי כאבי גב חזקים ובזכותה של אימי הפיזוטרפיסטית מעבר לטיפול הקונווציונאלי התחלתי להתאמן בפילאטיס - שם החל המסע האמיתי שלי לתוך עולם התנועה. קיבלתי אחריות וכלים להתמודד עם הכאב, התחזקתי פיזית וריגשית. למדתי איך בעזרת נשימה אפשר להקל על הכאב.
היוגה הצטרפה לחיי בשלב מאוחר יותר. בסיומה של שנת האבל של אבי, בגיל 23 טסתי להודו למסע ריפוי.
שם פגשתי את היוגה והיא התלבשה כמו כפפה ליד. נתנה מהות ומשמעות.
מהר מאוד עזבתי את הטיול והתמסרתי ללימודים בבית ספר ליוגה ברישקש, שם עשיתי את הקורס מורים הראשון שלי. 
רציתי להעמיק מעבר לתרגול הפיזי וזו הייתה הדרך הנכונה ביותר עבורי.
שם נפתח בפני עולם מלא.